אהרון ציגל הוא קודם כל צייר המאוהב במלאכת הציור. חדוות הצבע שלו חשופה לכל עין. אני מציין זאת כתופעה קצת יוצאת דופן, אולי "לא פוליטיקלית קורט" כמצופה מאמנות נזירית מנימליסטית של תחילת המאה עשרים ואחת. המתבונן יבחין בתת רבדים הסמויים כמעט מן העין ויעריך את האיפוק האינטלקטואלי. הצייר הישראלי אהרון ציגל לא פוחד מהאדום הכי אדום שיש בפלטה או מהכחול הכי עמוק ואופקי שקיים. מול כל אלה צהוב קונסרסטי. הצייר אהרון ציגל חוגג בצבעים ונחשף רישגית ללא בושה. הוא נצר ישיר לאקספרסיוניסטים והפוביסטים של ראשית תחילת המאה העשרים. הוא חוזר רבות אל הבסיסי, צבעי היסוד : אדום, כחול וצהוב, כאלמנטים בסיסים של קשת הצבעים בפלטה העשירה והדשנה שלו. הכל בציור של האמן אהרון ציגל במשטחים אטומים, של אמירה ציבעונית עזה, ממוסגרים רבות בסגנון רואו. המראה הצבעוני אינו אנרכיסטי אלה יש להם אם ואב בתולדות הציור. האמן אהרון ציגל בעל ניסיון רב בתחומי הקדם דפוס והדפוס, ובעבודתו זו יצר קשרים עם אמנים רבים, ביניהם עמנואל קיפניס, חיים כהן, חיים רוזנטל, זמי שטיינוביץ ואחרים ויצר עבורם צילומים והדפסי משי -ליטוגרפיות. "כניסה לביתו של אהרון זיגל היא כמו כניסה לחגיגה גדולה", אומרת אוצרת התערוכה "בבית הירוק" ברמת אביב, עירית שלמון. "בית שבחיצינותו איננו מסגיר דבר, והנה אתה נכנס ומוקף מייד בצבע עז שמוליך אותך הצופה למקום אחר. אך לא תחושת הבילבול היא התוקפת אותך, כלל לא, ההיפך הוא הנכון: מין איחוד צבעוני תובעני השם אותך לרגע במקום אחר, בלתי ברור, איפה אני? כל אלה קורצים אליך מן הרגע הראשון כאילו נקלע לחברת תיירות עשירה ומעודנת המציעה לכך את המקומות היפים בעולם". לדידו של הצייר אהרון ציגל, ארץ ישראל הישנה והטובה, הם המחוזות היפים ביותר על הגלובוס.